החלטה בתיק ת"א 25632-04-12

מונחת בפניי בקשה לפטור מאגרה על פי הקבוע בתקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז 2007 (להלן: "תקנות האגרות").

עובדות רלוונטיות לעניין ובקצרה

המבקש 1 (להלן: "המבקש") הגיש בקשתו לפטור מאגרה ביום 18.04.12.

התביעה, נשוא בקשה זו לפטור מאגרה, מוגשת כנגד המשיב 1 (להלן: "המשיב"), בהיותו ,כך נטען,עורך דין (דאז), שהתרשל באופן אישי והפר חובת האמונים כלפי המבקשים כחלק מייצוג בנק מסחרי בהליך גביית שיקים. זהו ההליך השלישי של המבקש כנגד המשיב.

טענות המבקש

המבקש טוען כי הינו ערירי ובן גיל פנסיה אשר אינו עובד ואין לו מקור הכנסה. הוא אינו בקשר עם בני משפחתו ומחזיק בדירה בעיר חיפה, בה הוא גם מתגורר. המבקש טוען כי הוא אמור לקבל קצבת זקנה אך בשל חוב הקיים כלפי המוסד לביטוח לאומי, הוא אינו מקבל הקצבה ואף ננקטו כנגדו הליכי גביה.

הכנסות- המבקש אינו עובד לטענתו ואין לו כל הכנסה. מצהיר כי במקצועו נדרש ממנו לצאת מהארץ והוא אינו יכול לעשות כן נוכח ההגבלות שהוטלו עליו.

נכסים- למבקש כאמור דירה בחיפה אשר משועבדת לבנק והוא אינו יכול לפעול למימוש הדירה. מצהיר בנוסף כי אין בידו כל נכסים אחרים לרבות רכב.

הוצאות- המבקש לא הצהיר על הוצאות.

תגובת המשיבים

המשיב 1- טוען בתגובתו כי המדובר כמצוין מעלה בהליך שלישי כנגדו ומציין שתי החלטות של ערכאות שונות בדבר המחלוקת בין הצדדים.  הוא מפנה את תשומת לב בית המשפט להחלטת כב' השופט רווה מיום 05.02.12 במסגרת הליך נוסף, שם קבע כב' השופט רווה כי המבקש נדרש להפקיד עירבון בסך 15,000 ש"ח בגין פתיחת הליך חדש ומשלא הגיש זאת, נדחתה תביעתו. כמו כן, המשיב 1 מפנה את תשומת לב בית המשפט להחלטת כב' סגן הנשיא (דאז) נאמן מנחם מבית המשפט המחוזי בחיפה שם דחה כבוד השופט את תביעתו של המבקש כנגדו. לטענת המשיב 1, הדבר מצביע על סיכויי התביעה הנמוכים של המבקש.

לעניין חוסר היכולת הכלכלית של המבקש לפטור מאגרה, טוען המשיב 1 כי טענותיו של המבקש הינן טענות בעלמא וכי הוא לא עמד בנטל ההוכחה המוטל על כתפיו בהוכחת חוסר יכולתו הכלכלית המצדיקה מתן פטור מאגרה.

המשיבה 2- המשיבה 2 קיבלה לידה עותק חלקי מבקשתו של המבקש לפטור מאגרה. בהחלטתי מיום 12.07.12 ניתנו למבקש 20 ימים לשליחת הבקשה במלואה לידי הפרקליטות. משלא עשה כן, מחקתי בקשתו לפטור מאגרה ביום 18.11.12. ביום 03.12.12 הגיש המבקש בקשה לביטול המחיקה. המשיב 1 התנגד לביטול מחמת אי הגשת הבקשה בצירוף תצהיר וכי סיכויי הבקשה לפטור מאגרה להתקבל - קלושים. המשיבה 2 טענה בתגובתה כי אינה צד עיקרי להליך וכי אין ביכולתה לדעת את מצבו הכלכלי של המבקש מעבר למפורט בבקשה וכי היא משאירה לשיקול דעתי את ההחלטה לביטול המחיקה. ביום ה-15.01.13 - ביטלתי את החלטתי.

הנחתי הצדדים להגיב להצעתי לפיה אפסוק על פי הסמכות שהוקנתה לי בתקנה 14(ז) לעניין פטור חלקי מתשלום האגרה ו/או תשלום האגרה לשיעורין. המבקש הסכים להחלטת הביניים והמשיבה 2 הסתייגה בהתניה כי לא יעלה מס' התשלומים על ארבעה. המשיב 1 שתק.

המסגרת הנורמטיבית

כללי

תקנה 14 לתקנות האגרות מסדירה את נושא הפטור מתשלומה של אגרה שעל תובע לשלמה עם הגשת תביעתו ואת הדין החל על בקשה לפטור מאגרה.

14.     (א)     בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה.

(ג)      הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד.